מכיוון שזה נושא בפי עצמו, העדפתי לרשום זאת בפוסט נפרד, למרות שנגעתי בזה בפוסט השלישי שלי "אז מה זה בדיוק שימור פוריות", כזכור, בשלב הייעוץ, הסביר לי הרופא כי ניתן לבצע את שאיבת הביציות כאן בישראל, או בספרד.
באותו יום חמישי של חוה"מ סוכות, הייתי צריכה לבוא אל הרופא כשאני כבר עם החלטה סופית היכן לבצע את שאיבת הביציות.
נקודה נוספת בנושא שהייתה חשובה לי, ידעתי שארצה פיקוח של מכון פוע"ה בנושא. מכון פוע"ה מעמיד לרשות נשים העוברות שאיבת ביציות, משגיחה שנוכחת לאורך התהליך, ע"מ למנוע טעויות אנוש, שלא יווצר בלבול והביציות יגיעו למישהי אחרת... אני מודה שזו היתה אחת החרדות שלי. מעבר להשלכות ההלכתיות הרציניות שיש לזה, לא הייתי רוצה לדעת שהביציות שלי משמשות בטעות מישהי אחרת, או שאני קיבלתי ביציות של מישהי אחרת. המשגיחה נמצאת לאורך תהליך השאיבה וההקפאה, וסוגרת את המבחנה עם פלומבה של המכון.
במידה וארצה להשתמש בביציות, אצטרך לפנות למכון פוע"ה כדי שהם יאשרו את הפשרת המבחנה שלי.
חשוב לציין כי שירותי ההשגחה של מכון פוע"ה, קיימים לא רק בארץ אלא אף בחו"ל.
השירות במקרה שלי - שימור פוריות - הוא בתשלום של 120 ש"ח.
ובחזרה לדילמת ישראל - ספרד.
יתרונות וחסרונות?
לגבי ספרד - ספרד נחשבת למעצמה עולמית בתחום שימור ביציות בהקפאה, והמעבדות שלהם נחשבות לטובות ולמקצועיות ביותר בתחום.
מבחינת עלויות - התהליך שם זול יותר, עקב היורו הנמוך, אך שכר הרופא שלי, שלפי הבנתי מתלווה אלי, גבוה יותר. יש גם צורך להתארגן עם כרטיס טיסה למדריד, שבזמן של אחרי החגים הוא דווקא די זול. מי שמבצע שם את השאיבה הם הרופאים המקומיים. בסך הכל עלות התהליך מעט זולה יותר מאשר ביצועו בארץ. אך ההפרשים לא מאוד משמעותיים.
יש לקחת בחשבון גם שאם ארצה להשתמש בביציות בעתיד, יש גם לשנע אותן מספרד לארץ.
לגבי ישראל - עלות התהליך יקרה יותר, המעבדות טובות ומקצועיות, אך עדיין לא ברמה של ספרד, אם כי אנחנו מתקדמים יותר ויותר בנושא. שכר הרופא שלי זול יותר, כי הוא נשאר בארץ. היתרון המשמעותי בעיני, היא שהרופא שלי עצמו הוא זה שמבצע את השאיבה, וכן כל הצוות מסביב הוא ישראלי, מה שדי חשוב כשאתה בתהליך כזה שהוא די מלחיץ, לפחות מבחינתי.
ידעתי גם שאני רוצה שמישהו יהיה איתי, ולא ידעתי איך אני יכולה לשכנע מישהו או מישהי לרכוש יחד איתי כרטיס טיסה לספרד, למרות שחברה שלי הביעה נכונות לכך וטענה שנוכל לנצל זאת לחופשה נחמדה...
מאוד התלבטתי בנושא. ידעתי שאני מעדיפה להיות פה בארץ, עם הרופא שלי ועם צוות ישראלי שאני מבינה אותו. מצד שני - אם אני כבר משקיעה סכום כזה רציני, האם לא נכון יהיה למקום שנחשב הכי מקצועי בעולם?
מצד שלישי - הרי כל מה שאני עושה, הוא בגדר השתדלות בלבד. לפי היהדות - אדם צריך לעשות השתדלות בכל נושא, אך לדעת שהתוצאות אינן בידיו אלא בידי הקב"ה. אז איפה עובר גבול ההשתדלות? עד כמה צריך לעשות שמיניות באוויר? אין תשובה חד משמעית לכך. לכל אחד יש את גבול ההשתדלות שלו, לפי רמת האמונה שבו.
הרי גם במעבדות בספרד, עם כל המקצועיות והידע, גם שם יכולות לקרות טעויות, פשלות, תקלות טכניות וכל זה. הביצוע בספרד לא מחייב שאכן התהליך יצליח, אלא רק נותן אופציה טובה לכך. ואם הקב"ה ירצה שהתהליך כן יצליח, הרי שהוא יצליח גם כאן בארץ.
נטיית הלב שלי היתה לכיוון הארץ, אך לא ידעתי מה לעשות.
כבר היה ערב חג סוכות, תלינו קישוטים בסוכה וידעתי שיש לי פחות משבוע להחליט, ולא הצלחתי להגיע למסקנה בנושא.
והנה הנס הקטן שלי - אחד מני רבים שחוויתי בחודש שעבר עלי:
התלבטתי עם בת דודה שלי, והיא אמרה לי: תקשיבי, דברי עם הרב בורשטיין, מנהל מכון פוע"ה, יש לו ניסיון עצום בתחום. מה שהוא יגיד לך - זה מה שתעשי.
אבל איך אדבר איתו? הרי קשה להשיג אותו, ועכשיו ערב חג ואין שם אף אחד, ומי יודע אם עובדים שם בחול המועד או לא... והרי ברור שלא יתנו לי סתם כך את הטלפון שלו.
הבת-דודה המקסימה שלי, לא ויתרה. איכשהו השיגה דרך פורום שהיא חברה בו, טלפון של בעלה של חברה אחרת בפורום, שהוא חבר של הבן של הרב בורשטיין... בקיצור הבנתם: דרך עקיפה במיוחד.
אותו חבר דיבר איתי בטלפון, ולאחר ששמע את ההתלבטות הבטיח לנסות להשיג את הרב עצמו ולשאול אותו. תוך פחות משעה הוא חזר אלי עם מס' הנייד של הרב: סמסי לו שאת מתכוונת להתקשר, ותתקשרי בעוד חמש דקות.
ואז הגיע החלק הטוב: הרב בורשטיין לא חיכה שאתקשר. הוא התקשר בעצמו וביקש לדעת בדיוק במה מדובר.
לאחר שהסברתי את כל ההתלבטויות שלי, הוא אמר כך:
לו היית שואלת אותי לפני שנה, הייתי אומר לך בוודאות מוחלטת ללכת לבצע את השאיבה בספרד.
מכיוון שבכל זאת התקדמנו בנושא מאוד כאן בארץ, הייתי בכל זאת ממליץ לך, לפחות בפעם הראשונה שאת עושה את זה, לעשות את זה דווקא כאן בישראל. כך תכירי את עצמך, איך הגוף שלך מגיב לטיפול, תעברי את השאיבה בבי"ח ישראלי ותכיר את התהליך. הרי גם כך המדינה מגבילה את אפשרות השאיבה לעד 20 ביציות.
אם תרצי בעוד מספר חודשים לעבור שוב את התהליך, אז בפעם הבאה תעשי זאת בספרד. אבל תהיי מוכנה טוב יותר ותדעי מול מה את עומדת.
הוא הוסיף גם שהמכון נותן גם עזרה בשידוכים, במקרה שהבחור המיועד חושש מפני נישואין עם בחורה מבוגרת שאולי לא תצליח ללדת, ואז הם מסבירים לו על התהליך המאפשר גם להביא גם עוד עשרה ילדים, אפילו.
בד"כ, הוא צחק, הבחור עצמו מוותר אחרי שלושה ילדים ואומר: לא, לא התכוונתי באמת לעשרה ילדים...
הוא הוסיף עוד מספר משפטים ואז סיים: אני מברך אותך על ההתקדמות שאת עושה בנושא. את עושה את הדבר הנכון. שיהיה בהצלחה!
באותו יום חמישי של חוה"מ סוכות, הייתי צריכה לבוא אל הרופא כשאני כבר עם החלטה סופית היכן לבצע את שאיבת הביציות.
נקודה נוספת בנושא שהייתה חשובה לי, ידעתי שארצה פיקוח של מכון פוע"ה בנושא. מכון פוע"ה מעמיד לרשות נשים העוברות שאיבת ביציות, משגיחה שנוכחת לאורך התהליך, ע"מ למנוע טעויות אנוש, שלא יווצר בלבול והביציות יגיעו למישהי אחרת... אני מודה שזו היתה אחת החרדות שלי. מעבר להשלכות ההלכתיות הרציניות שיש לזה, לא הייתי רוצה לדעת שהביציות שלי משמשות בטעות מישהי אחרת, או שאני קיבלתי ביציות של מישהי אחרת. המשגיחה נמצאת לאורך תהליך השאיבה וההקפאה, וסוגרת את המבחנה עם פלומבה של המכון.
במידה וארצה להשתמש בביציות, אצטרך לפנות למכון פוע"ה כדי שהם יאשרו את הפשרת המבחנה שלי.
חשוב לציין כי שירותי ההשגחה של מכון פוע"ה, קיימים לא רק בארץ אלא אף בחו"ל.
השירות במקרה שלי - שימור פוריות - הוא בתשלום של 120 ש"ח.
ובחזרה לדילמת ישראל - ספרד.
יתרונות וחסרונות?
לגבי ספרד - ספרד נחשבת למעצמה עולמית בתחום שימור ביציות בהקפאה, והמעבדות שלהם נחשבות לטובות ולמקצועיות ביותר בתחום.
מבחינת עלויות - התהליך שם זול יותר, עקב היורו הנמוך, אך שכר הרופא שלי, שלפי הבנתי מתלווה אלי, גבוה יותר. יש גם צורך להתארגן עם כרטיס טיסה למדריד, שבזמן של אחרי החגים הוא דווקא די זול. מי שמבצע שם את השאיבה הם הרופאים המקומיים. בסך הכל עלות התהליך מעט זולה יותר מאשר ביצועו בארץ. אך ההפרשים לא מאוד משמעותיים.
יש לקחת בחשבון גם שאם ארצה להשתמש בביציות בעתיד, יש גם לשנע אותן מספרד לארץ.
לגבי ישראל - עלות התהליך יקרה יותר, המעבדות טובות ומקצועיות, אך עדיין לא ברמה של ספרד, אם כי אנחנו מתקדמים יותר ויותר בנושא. שכר הרופא שלי זול יותר, כי הוא נשאר בארץ. היתרון המשמעותי בעיני, היא שהרופא שלי עצמו הוא זה שמבצע את השאיבה, וכן כל הצוות מסביב הוא ישראלי, מה שדי חשוב כשאתה בתהליך כזה שהוא די מלחיץ, לפחות מבחינתי.
ידעתי גם שאני רוצה שמישהו יהיה איתי, ולא ידעתי איך אני יכולה לשכנע מישהו או מישהי לרכוש יחד איתי כרטיס טיסה לספרד, למרות שחברה שלי הביעה נכונות לכך וטענה שנוכל לנצל זאת לחופשה נחמדה...
מאוד התלבטתי בנושא. ידעתי שאני מעדיפה להיות פה בארץ, עם הרופא שלי ועם צוות ישראלי שאני מבינה אותו. מצד שני - אם אני כבר משקיעה סכום כזה רציני, האם לא נכון יהיה למקום שנחשב הכי מקצועי בעולם?
מצד שלישי - הרי כל מה שאני עושה, הוא בגדר השתדלות בלבד. לפי היהדות - אדם צריך לעשות השתדלות בכל נושא, אך לדעת שהתוצאות אינן בידיו אלא בידי הקב"ה. אז איפה עובר גבול ההשתדלות? עד כמה צריך לעשות שמיניות באוויר? אין תשובה חד משמעית לכך. לכל אחד יש את גבול ההשתדלות שלו, לפי רמת האמונה שבו.
הרי גם במעבדות בספרד, עם כל המקצועיות והידע, גם שם יכולות לקרות טעויות, פשלות, תקלות טכניות וכל זה. הביצוע בספרד לא מחייב שאכן התהליך יצליח, אלא רק נותן אופציה טובה לכך. ואם הקב"ה ירצה שהתהליך כן יצליח, הרי שהוא יצליח גם כאן בארץ.
נטיית הלב שלי היתה לכיוון הארץ, אך לא ידעתי מה לעשות.
כבר היה ערב חג סוכות, תלינו קישוטים בסוכה וידעתי שיש לי פחות משבוע להחליט, ולא הצלחתי להגיע למסקנה בנושא.
והנה הנס הקטן שלי - אחד מני רבים שחוויתי בחודש שעבר עלי:
התלבטתי עם בת דודה שלי, והיא אמרה לי: תקשיבי, דברי עם הרב בורשטיין, מנהל מכון פוע"ה, יש לו ניסיון עצום בתחום. מה שהוא יגיד לך - זה מה שתעשי.
אבל איך אדבר איתו? הרי קשה להשיג אותו, ועכשיו ערב חג ואין שם אף אחד, ומי יודע אם עובדים שם בחול המועד או לא... והרי ברור שלא יתנו לי סתם כך את הטלפון שלו.
הבת-דודה המקסימה שלי, לא ויתרה. איכשהו השיגה דרך פורום שהיא חברה בו, טלפון של בעלה של חברה אחרת בפורום, שהוא חבר של הבן של הרב בורשטיין... בקיצור הבנתם: דרך עקיפה במיוחד.
אותו חבר דיבר איתי בטלפון, ולאחר ששמע את ההתלבטות הבטיח לנסות להשיג את הרב עצמו ולשאול אותו. תוך פחות משעה הוא חזר אלי עם מס' הנייד של הרב: סמסי לו שאת מתכוונת להתקשר, ותתקשרי בעוד חמש דקות.
ואז הגיע החלק הטוב: הרב בורשטיין לא חיכה שאתקשר. הוא התקשר בעצמו וביקש לדעת בדיוק במה מדובר.
לאחר שהסברתי את כל ההתלבטויות שלי, הוא אמר כך:
לו היית שואלת אותי לפני שנה, הייתי אומר לך בוודאות מוחלטת ללכת לבצע את השאיבה בספרד.
מכיוון שבכל זאת התקדמנו בנושא מאוד כאן בארץ, הייתי בכל זאת ממליץ לך, לפחות בפעם הראשונה שאת עושה את זה, לעשות את זה דווקא כאן בישראל. כך תכירי את עצמך, איך הגוף שלך מגיב לטיפול, תעברי את השאיבה בבי"ח ישראלי ותכיר את התהליך. הרי גם כך המדינה מגבילה את אפשרות השאיבה לעד 20 ביציות.
אם תרצי בעוד מספר חודשים לעבור שוב את התהליך, אז בפעם הבאה תעשי זאת בספרד. אבל תהיי מוכנה טוב יותר ותדעי מול מה את עומדת.
הוא הוסיף גם שהמכון נותן גם עזרה בשידוכים, במקרה שהבחור המיועד חושש מפני נישואין עם בחורה מבוגרת שאולי לא תצליח ללדת, ואז הם מסבירים לו על התהליך המאפשר גם להביא גם עוד עשרה ילדים, אפילו.
בד"כ, הוא צחק, הבחור עצמו מוותר אחרי שלושה ילדים ואומר: לא, לא התכוונתי באמת לעשרה ילדים...
הוא הוסיף עוד מספר משפטים ואז סיים: אני מברך אותך על ההתקדמות שאת עושה בנושא. את עושה את הדבר הנכון. שיהיה בהצלחה!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה