יום חמישי, כ"ה בתשרי תשע"ג, 11.10.12
אז לא הלכתי לבדיקת דם.
איזו טעות!
התקשרתי למזכירה של המרפאה היום, לקבוע תור לרופא. יצא לי להיות האחרונה לאותו היום - בשעה 20:30.
די מיותרת הייתה הפגישה הזו. כלומר, אני גרמתי לה במו מעשיי להיות כזאת...
ממחר אני צריכה להתחיל להזריק 187.5 מ"ג גונאל-אף, כל 24 שעות, במשך 6 ימים.
ביום השביעי - יום חמישי הבא - עלי לעשות בדיקות דם נוספות ולבוא אליו עם התוצאות.
אבל לא עברתי הדרכה...
- הבאת איתך את הזריקות?
- לא, כי הן צריכות מקרר, לא יכולתי להביא אותן איתי.
הרופא הראה לי בערך איך אמורים להזריק, ואמר לי שזה צריך להיות באזור הטבור.
אולטרסאונד כבר עשינו בשבוע שעבר, אז לא צריך.
זהו, את משוחררת.
- אה, תגיד... הייתי צריכה לעשות בדיקות דם היום?
- כן, בוודאי.
אופס! מטומטמת אחת. לא יכולת ללכת היום? מה היה קורה אם היו דוקרים אותך סתם, מה?
עכשיו לכי תמצאי מי יעשה לך בדיקות דם מחר, ביום שישי בבוקר.
הרופא הציע שאסע מחר לאסותא ראשל"צ, שם יעשו לי בדיקות דם ואז כבר אוכל לפתוח תיק במחלקה.
אבל לנסוע ביום שישי לראשל"צ, מהעיר שלי זה לא כל כך קל... ואני לא ניידת. אני רק עם אוטובוסים. מונית לא באה בחשבון, זה מדי יקר.
טוב, מאמי, אני אומרת לעצמי, מה בישלת - תאכלי. בעיה שלך, תתמודדי.
שוב הלחץ המוכר של מה עושים עכשיו? איך אני יוצאת מזה?
התקשרתי למוקד הכללית לשאול מה ניתן לעשות. חשבתי שאולי אוכל לגשת למיון שיעשו לי בדיקות דם. הרי לא ייתכן שאני היחידה שעוברת טיפולים ויוצא לה לעשות בדיקות דם ביום שישי. בטח יש איזה נוהל לנושא.
אבל במוקד הכללית, חוץ מלומר לי שאין אפשרות לעשות בדיקת דם בבי"ח, לא ממש ידעו לעזור לי.
בסוף אמרה לי אחות אחת, שניתן לבצע בדיקת דם ולהביא אותה בעצמי למעבדה הכללית בקריית עתידים.
החלטתי פשוט לנסות לגשת למרפאת הכללית מחר בבוקר ולנסות.
תמיד אוכל להחליט בסוף שאני נוסעת לראשל"צ איכשהו.
מסקנות מהיומיים האחרונים:
1. לבטוח באינסטינקטים שלי. אם חשבתי שצריך לעשות בדיקת דם, הייתי צריכה ללכת. מקסימום הייתי עושה לחינם. הרי גם ככה רופאת המשפחה שלי נתנה לי יותר בדיקות דם ממה שהרופא ביקש.
ואתן, שקוראות את זה עכשיו, שפוט תדעו: התחיל המחזור? לכו ביום למחרת ותעשו בדיקת דם. גם אם לא ביקשו מכן במפורש. אפשר גם יומיים אחרי.
2. הדבר השני שלמדתי - לבקש ולשאול על כל דבר. גם אם תרגישי שאת נודניקית, לחוצה ומטרידה אנשים סתם. עדיף ככה מאשר לפספס דברים חשובים.
מאוחר בערב התקשרתי ל-ל. ל. עבדה איתי פעם, והיתה האדם היחיד שהכרתי שעבר טיפולי פוריות.
ביקשתי לדעת איך היא הזריקה לעצמה, ומה בדיוק נחשב "אזור הטבור".
ל. אמרה: שטויות, קלי קלות, לא תהיה לך בעיה. תמדדי שתי אצבעות מהטבור ימינה / שמאלה / למטה, ושם תזריקי. אל תדאגי. תקראי את ההוראות, בטוח תסתדרי.
ומה קרה למחרת עם בדיקת הדם?
הו, זה ארוך מדי לעכשיו. אשאיר את זה לפוסט הבא.
רק אומר שבדיקות הדם באות לבחון 2 דברים:
1. הורמון אסטרדיול (מסומן כ-E-2) - הורמון שהרמה שלו בגוף משתנה בהתאם ליום של המחזור החודשי. במקרה שלנו - הרמה שלו בגוף מצביעה על עד כמה השחלות מגיבות לגירוי התרופתי.
2. הורמון הנקרא פרוגסטרון - הורמון המיוצר בשחלה וגורם להתעבות רירית הרחם כהכנה להריון אפשרי.
אז לא הלכתי לבדיקת דם.
איזו טעות!
התקשרתי למזכירה של המרפאה היום, לקבוע תור לרופא. יצא לי להיות האחרונה לאותו היום - בשעה 20:30.
די מיותרת הייתה הפגישה הזו. כלומר, אני גרמתי לה במו מעשיי להיות כזאת...
ממחר אני צריכה להתחיל להזריק 187.5 מ"ג גונאל-אף, כל 24 שעות, במשך 6 ימים.
ביום השביעי - יום חמישי הבא - עלי לעשות בדיקות דם נוספות ולבוא אליו עם התוצאות.
אבל לא עברתי הדרכה...
- הבאת איתך את הזריקות?
- לא, כי הן צריכות מקרר, לא יכולתי להביא אותן איתי.
הרופא הראה לי בערך איך אמורים להזריק, ואמר לי שזה צריך להיות באזור הטבור.
אולטרסאונד כבר עשינו בשבוע שעבר, אז לא צריך.
זהו, את משוחררת.
- אה, תגיד... הייתי צריכה לעשות בדיקות דם היום?
- כן, בוודאי.
אופס! מטומטמת אחת. לא יכולת ללכת היום? מה היה קורה אם היו דוקרים אותך סתם, מה?
עכשיו לכי תמצאי מי יעשה לך בדיקות דם מחר, ביום שישי בבוקר.
הרופא הציע שאסע מחר לאסותא ראשל"צ, שם יעשו לי בדיקות דם ואז כבר אוכל לפתוח תיק במחלקה.
אבל לנסוע ביום שישי לראשל"צ, מהעיר שלי זה לא כל כך קל... ואני לא ניידת. אני רק עם אוטובוסים. מונית לא באה בחשבון, זה מדי יקר.
טוב, מאמי, אני אומרת לעצמי, מה בישלת - תאכלי. בעיה שלך, תתמודדי.
שוב הלחץ המוכר של מה עושים עכשיו? איך אני יוצאת מזה?
התקשרתי למוקד הכללית לשאול מה ניתן לעשות. חשבתי שאולי אוכל לגשת למיון שיעשו לי בדיקות דם. הרי לא ייתכן שאני היחידה שעוברת טיפולים ויוצא לה לעשות בדיקות דם ביום שישי. בטח יש איזה נוהל לנושא.
אבל במוקד הכללית, חוץ מלומר לי שאין אפשרות לעשות בדיקת דם בבי"ח, לא ממש ידעו לעזור לי.
בסוף אמרה לי אחות אחת, שניתן לבצע בדיקת דם ולהביא אותה בעצמי למעבדה הכללית בקריית עתידים.
החלטתי פשוט לנסות לגשת למרפאת הכללית מחר בבוקר ולנסות.
תמיד אוכל להחליט בסוף שאני נוסעת לראשל"צ איכשהו.
מסקנות מהיומיים האחרונים:
1. לבטוח באינסטינקטים שלי. אם חשבתי שצריך לעשות בדיקת דם, הייתי צריכה ללכת. מקסימום הייתי עושה לחינם. הרי גם ככה רופאת המשפחה שלי נתנה לי יותר בדיקות דם ממה שהרופא ביקש.
ואתן, שקוראות את זה עכשיו, שפוט תדעו: התחיל המחזור? לכו ביום למחרת ותעשו בדיקת דם. גם אם לא ביקשו מכן במפורש. אפשר גם יומיים אחרי.
2. הדבר השני שלמדתי - לבקש ולשאול על כל דבר. גם אם תרגישי שאת נודניקית, לחוצה ומטרידה אנשים סתם. עדיף ככה מאשר לפספס דברים חשובים.
מאוחר בערב התקשרתי ל-ל. ל. עבדה איתי פעם, והיתה האדם היחיד שהכרתי שעבר טיפולי פוריות.
ביקשתי לדעת איך היא הזריקה לעצמה, ומה בדיוק נחשב "אזור הטבור".
ל. אמרה: שטויות, קלי קלות, לא תהיה לך בעיה. תמדדי שתי אצבעות מהטבור ימינה / שמאלה / למטה, ושם תזריקי. אל תדאגי. תקראי את ההוראות, בטוח תסתדרי.
ומה קרה למחרת עם בדיקת הדם?
הו, זה ארוך מדי לעכשיו. אשאיר את זה לפוסט הבא.
רק אומר שבדיקות הדם באות לבחון 2 דברים:
1. הורמון אסטרדיול (מסומן כ-E-2) - הורמון שהרמה שלו בגוף משתנה בהתאם ליום של המחזור החודשי. במקרה שלנו - הרמה שלו בגוף מצביעה על עד כמה השחלות מגיבות לגירוי התרופתי.
2. הורמון הנקרא פרוגסטרון - הורמון המיוצר בשחלה וגורם להתעבות רירית הרחם כהכנה להריון אפשרי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה